<h1>פסקי הרי"ד — חולין</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[חולין ב' ע"א] הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו בשחיטתן. וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה. ואמרינן הכל שוחטין לכתחלה ושחיטתן כשרה בדיעבד. פירוש, מתמה תלמודא על תרי לישני דמתניתין דסתר חד לחבריה, דהכל שוחטין משמע לכתחלה, שאם בא להמלך בבית דין תחלה קודם שישחוט אומרים לו "שחוט", דכך משמע לשון "שוחטין". והדר תאני ושחיטתן כשרה, דמשמע דיעבד אחר שעשה מעשה ושחט אם שאל על שחיטתו לבית דין שחיטתו כשרה, ומשמע דוקא אם עשה מעשה ושחט מכשירין שחיטתו, אבל אם נמלך בבית דין קודם שחיטה אין מתירין לו לשחוט.
[חולין י"ז ע"א] הכל שוחטין ולעולם שוחטין ובכל שוחטין. אמר רבא הכל שוחטין חדא לאיתויי כותי וחדא לאיתויי ישראל משומד לאכול נבילה לתיאבון. פירוש כותי כשישראל עומד על גביו, ומשומד לאכול נבילה לתיאבון שבדק סכינו ונתן לו. ומתניתין קודם שגזרו על הכותים. אבל אחרי כן גזרו עליהם ועשאום גוים גמורים.
<h2>דף יט:</h2>
[חולין ק"ו ע"ב] ת"ר קידוש ידים ורגלים עד הפרק, לתרומה עד לפרק, לחולין עד לפרק, וכל דבר שחוצץ בגוף חוצץ בנטילת ידים. פירוש, למקדש עד לפרק, שהוא חיבור היד והזרוע. לתרומה עד לפרק, שהוא חיבור האצבעות עם כף היד. לחולין עד לפרק, שהוא באמצע האצבעות. אמ' עד כאן לחולין עד כאן לתרומה. פירוש, שאין דינם שוה, אלא כדפרישית. ושמואל אמר עד כאן בין לחולין בין לתרומה לחומרא. פירוש, עד כף של יד. ורב ששת אמר עד [כאן] בין לתרומה בין לחולין לקולא. פירוש, בקשר שבאמצע האצבעות. אמר בר הדיא הוה קאימנא קמיה דרבי אמי ואמר לי עד כאן בין לחולין בין לתרומה לחומרא. ולא תימא רבי אמי משום דכהן הוא דהא רבי מיישא בריה דריב"ל אמר משום ריב"ל הוא ליואי ואמר עד כאן בין לחולין בין לתרומה לחומרא.
